ההצהרה התמציתית של שאיפת החיים היתה אחת מפריצות הדרך הבסיסיות ביותר בדיאנטיקה. שאיפה זו, העיקרון הדינמי של הקיום האנושי, התגלתה על ידי ל. רון האברד ומכאן הרבה שאלות שעד כה נשארו ללא תשובה, נפתרו.
ניתן להחשיב את שאיפת החיים להישרדות אינסופית. העובדה שהאדם מבקש לשרוד ידועה כבר זמן רב, אך העובדה שזהו המניע העיקרי שלו היא חדשה. ניתן להראות שהאדם, כצורת חיים, מציית בכל פעולותיו ומטרותיו לפקודה אחת: "שְרוֹד!"
זהו המכנה המשותף לכל צורות החיים, וממנו נובע הפתרון המכריע לכל המחלות והאברציות של האדם.
ברגע שהמושג "שְרוֹד!" בוּדד בתור הדחף הראשוני אשר הסביר את כל פעילויותיה של צורת חיים, היה הכרחי לחקור הלאה את פעולת ההישרדות. ומהמחקר הזה נתגלה שכאשר אדם התייחס לכאב ולהנאה כחלק מהמשוואה, היו לו בהישג ידו כל המרכיבים ההכרחיים אשר בעזרתם ניתן היה להבין את כל פעולות החיים.
הישרדות אינה רק ההבדל בין חיים למוות. ישנן רמות שונות של הישרדות.
ככל שאדם מסוגל לנהל את חייו בצורה טובה יותר ולשפר את רמת הישרדותו, כך הוא יזכה להנאה רבה יותר, ויחווה שפע וסיפוק רבים יותר.
כאב, אכזבה וכישלון נובעים כתוצאה מפעולות אשר מעכבות הישרדות.
לכן, ניתן לומר שאותן פעולות שמרחיקות מכאב בכיוון של הנאה, מקדמות הישרדות.
