רוב דתות העולם מביעות השקפה מסוימת בנוגע לבריאת העולם. מנהגים דתיים מסוימים, כמו הינדו ובודהיזם, רואים את היקום כאין סופי במהותו, ללא התחלה או סוף. הספרים הראשונים של התנ"ך מכילים תיאור של בריאת היקום, שכמה דתות נוצריות מאמינות שהוא אלגורי ודתות אחרות מתייחסות אליו באופן מילולי כעובדה. למסורות דתיות אחרות יש השקפות אחרות, אבל כל אחת מהן מנסה להסביר את השאלה החשובה ביותר שהיא מהיכן הגענו ואיך זה קרה. בסיינטולוגיה, ההשקפה הזאת נובעת מהתיאוריה של תטה (כוח החיים או רוח) שיוצרת את ה-MEST (מילה מומצאת עבור העולם הפיזיקלי, שמהווה ראשי תיבות של המילים:Matter, Energy, Space and Time. ובעברית המילים הן מרחב, אנרגיה, חומר וזמן). למעשה אפשר לומר שהיצירה של היקום היא חלק בלתי נפרד מאותה תיאוריה. המקורות לתטה וליצירה של העולם הפיזיקאלי שנכתבו בסיינטולוגיה מתוארים ב-'הגורמים', שנכתבו על-ידי ל. רון האברד בשנת 1953.